מהו דיכאון?

דיכאון הוא מצב נפשי מתמשך של ירידה במצב רוח, דכדוך ומלנכוליה, ומתאפיין באיבוד ענין והנאה ברוב תחומי החיים.  כשמצב זה מתמשך הוא עשוי לשבש את תפקודי החיים.

דיכאון נע בטווח שבין הפרעה קלה וקצרה לבין הפרעה ממושכת וחמורה .

חלק מהאנשים שסובלים מתסמינים דיכאוניים קלים יצליחנו לתפקד, ויראו כלפי חוץ כרגיל, אולם המאמץ לו הם נדרשים כדי לקיים את מראית העין הוא גדול. התחושות בדיכאון הם חוסר תקווה וייאוש, ומתוך מקום כזה גם קשה לפנות ולבקש עזרה, ולהגיע לטיפול כי "אין טעם", "מה כבר זה יעזור לי", "אני יודע הכל על עצמי". אלו ביטויים שאני מרבה לשמוע.

אצל אחרים הביטוי עשוי להיות סומטי יותר, כלומר כאבים גופניים(כאבי בטן, ראש וכו') שנגרמים כתוצאה מהדיכאון. התחושה היא מעין כבדות, תשישות פיזית ונפשית, חוסר חשק, העדר תקווה וייאוש.

האם אני בדיכאון?
על מנת לאבחן הפרעת דיכאון קליני יש לבדוק האם קיימים לפחות 5 מהסימפטומים הבאים:
כמובן שרק איש מקצוע יכול לאבחן, ואין לראות בדברים הבאים אישור לאבחנה או תחליף לייעוץ.

1.מצב רוח ירוד , מועקה, ייאוש, רוגז או התפרצויות זעם. כמו כן, גם חילופי מצבי רוח שלא היו אופייניים בעבר הם סימפטום נפוץ.

2.ירידה משמעותית בעניין או בהנאה, כמעט מכל פעולות היום יום.

3.הפרעות בתיאבון ובהרגלי אכילה, שיכולות לבוא לידי ביטוי בירידה או עלייה במשקל.

4.הפרעות בשינה- קושי להירדם, נדודי שינה, עייפות או שינה מרובה. בנוסף, הפרעות בשינה יכולות לבוא לידי ביטוי גם בקשיי התעוררות בבוקר.

5.חרדה, דאגה, מחשבות שליליות.

6.עייפות או אובדן אנרגיה ברמה יום יומית. תחושת חולשה. מיעוט בפעילות ובאנרגטיות. למשל: איבוד עניין בפעילויות שנחשבו מהנות, מיאוס וחוסר חשק.

7.תחושת חוסר ערך, עודף רגשות אשמה.

8.ירידה ביכולת החשיבה והריכוז לעיתים באה לידי ביטוי בחוסר החלטיות.

9.תחושות חוסר אונים, חוסר תקווה או חוסר משמעות.

מה ההבדל בין דיכאון קליני לדיכאון רגיל?
אנשים שסובלים מדיכאון מתארים תחושה של רגשות שליליים, בין אם בתחושתם כלפי עצמם (מרגישים שאינם בעלי ערך) ובין אם כלפי אחרים (מאמינים שהזולת לא אוהב, לא מעריך אותם ולא חפץ בקרבתם).

אנשים שסובלים מדיכאון חווים לרוב ביקורת מן הסביבה על כי אינם מתארגנים להתגבר על הקושי. ביקורת זו נובעת מחוסר הבנת הבעיה, והיא אף מעצימה את הקושי בכך שהיא מהווה עוד מקור לאכזבה ולמחשבות ביקורתיות כלפי העצמי. דיכאון קליני, שאיננו דיכאון חולף או דיכאון קל, הוא הפרעה נפשית שההתמודדות עמה קשה ביותר.

מדובר בתקופה בת שבועיים לפחות של ירידה קשה במצב הרוח. בדיכאון קליני תחושות אלו חורגות מכל פרופורציה של סיבה או גורם חיצוני.

אנשים מדוכאים חשים חסרי אונים וחסרי תקווה, ומאשימים את עצמם בתחושות אלו. כלומר, דיכאון קליני אינו שונה בתכלית מדיכאון רגיל, אלא מוקצן ממנו ומתאפיין בסימפטומים מרובים וממושכים יותר.

לדוגמה, מי שמתאפיין בחמישה או יותר מהסימפטומים שצויינו לעיל סביר אם כן שסובל מדיכאון קליני, אך גם מי שסובל מפחות, עדיין סביר שסובל מדיכאון. גם אם לא מדובר בדיכאון קליני, הסבל הוא רב ומצדיק פנייה לטיפול.

מתי עלי לפנות לטיפול?
גם כשאדם סובל מדיכאון או מסימפטומים שמאפיינים דיכאון, גם כשאינו דיכאון קליני- הוא סובל. למה לסבול?
פעמיים רבות מי שסובל בדיכאון יודע זאת, אך הקושי הוא לפנות לטיפול מסיבות שונות: בושה, "אני יכול להסתדר לבד", "זה יעבור" וכו'.

הקושי לפנות לטיפול מובן, ופעמיים רבות ישנה דחיינות "אני יודע שטיפול עשוי לעזור לי", אך בינתיים אסתדר לבד, "אעבור את התקופה".

אם ישנה התלבטות, אפשר ומומלץ לפנות לייעוץ מקצועי ולו רק לפגישה אחת על מנת לבדוק. להתלבט.

טיפול פסיכולוגי משפחתי

טיפול פסיכולוגי משפחתי

טיפול משפחתי מתבסס על האמונה שהמשפחה היא מערכת חברתית מיוחדת במינה, בעלת דפוסי התנהגות ותקשורת משלה. דפוסים אלה נקבעים על ידי גורמים רבים, כמו ההורים, הסבים והסבתות, המורשת, הסביבה ועוד וכל אלה מטביעים חותמם על המשפחה כולה, כמו גם על כל פרט בתוכה. 

משפחות נתקלות מעת לעת בבעיות שונות ומגוונות הדורשות סיוע ונקודת מבט של אדם – מטפל מן החוץ, שמסוגל להסתכל על התפתחות הדברים מזווית ראיה אובייקטיבית, לנתחם, לבודקם ולסייע לכל המשפחה להתגבר עליהם ולצאת מחוזקת להמשך דרכה.

בעיות מעין אלה יכולות להיגרם כתוצאה ממחלה של אחד מבני המשפחה, המשפיעה על כל באי הבית, תאונה המנטרלת את אחד ממפרנסי הבית או לחילופין פיטורין ממקום העבודה. בנוסף יכולות להתגלות בעיות התנהגות חריגות או התמכרויות שונות אצל מי מבני הבית, הדורשות סיוע והתערבות של איש מקצועי.

המטפל בפסיכותרפיה ינסה לזהות בתוך המשפחה את הקונפליקטים, הבעיות והחרדות, וינסה לפתור אותם תוך התמקדות בכל חברי המשפחה ולאו דווקא בבן המשפחה החריג או הגורם לבעיה הראשי. הוא יסייע למשפחה כולה לפתח אסטרטגיות חדשות לחיזוקם וכן ינווטם למציאת דרכים להתגברות על הבעיות שעלו בצוותא.

הטיפול המשפחתי בדרך כלל יעשה לכל המשפחה, אך לעיתים רק עם חלק מחבריה.

מהי פסיכותרפיה?

הפסיכותרפיה לקוחה מיוונית: פסיכו = נפש, תרפיה = טיפול. מטרתה לטפל בנפשו של האדם על ידי תקשורת מילולית (שיחות) במקום בתרופות. בדומה לטיפול הפסיכולוגי, מטפלת הפסיכותרפיה בבעיות נפשיות ורגשיות שונות, שנוצרו בעקבות משברים, חוויות טראומתיות, התמכרויות והפרעות, התנהגויות בסיכון ועוד, אלא שכר הטיפול הוא רחב ונרחב.

לפי הגדרת החוק, משנת 1996, הפסיכותרפיה מוגדרת כך: "טיפול נפשי, מכוון, בהסכמה הדדית, בשיטות ואמצעים פסיכולוגיים מקצועיים מקובלים, באדם הסובל ממחלה או מהפרעה נפשית הכלולה בקובצי האבחנות הפסיכיאטריות (המקובלים בארצות המערב), במטרה להביא לשיפור במצבו התוך אישי, הבינאישי, הרגשי, החשיבתי-תובנתי, ההתנהגותי או התפקודי של אותו אדם, הנעשית בדרך כלל על ידי פסיכותרפויט".

הפסיכותרפיה משתמשת לצורכי הטיפול הנפשי הן בשיחות בין המטפל למטופל, והן באומנויות שונות על מנת שהמטופל יצליח להביע את עצמו בדרך הטובה ביותר. לאחר שיחת ההיכרות, יוכל המטפל לבחור בדרך המוסיקה, המשחק, התנועה או כל דרך הבעתית אחרת לעבור את הטיפול עם המטופל, בכדי לשנות את נקודת מבטו על הבעיה וצורת התנהגותו. הכל בהתאם למצבו, נטיות ליבו וגילו.

הטיפול דרך הפסיכותרפיה יכול להתנהל מטפל מול מטופל אחד, מטפל מול זוג ואף טיפול קבוצתי. 

הפסיכותרפיה כוללת מספר גישות שונות בתוכה. ביניהן:

• גישה התנהגותית-קוגנטיבית, המכוונת להתנהגות בעייתית שיש לשנותה או ללמוד התנהגות שונה במקומה.
• גישה פסיכואנליטית, שמטרתה להעמיק במחשבות העמוקות של האדם וניסיונו מהעבר, בכדי למצוא רצונות או חלומות לא מודעים בנפשו של האדם.
• גישה הומניסטית שמתמקדת בניסיון לסייע למטופל למקסם את הפוטנציאל הטמון בו.

הפסיכותרפיסט הוא איש מקצוע בריאות הנפש שהוכשר במסלול ייעודי לכך במסגרת לימודי תואר שני. המשתתפים בהכשרות אלה יהיו עובדים סוציאליים, מטפלים למיניהם וכל מי שהתקבל ללימודי בית ספר לפסיכותרפיה. בנוסף יכולים לטפל בשיטות אלה פסיכולוגים  ופסיכיאטרים.

שאלות ותשובות

איך אפשר לדעת אם אני המטפלת המתאימה?
אני מאמינה שבמפגש ראשוני, ניתן לחוש, האם יש כימיה האם אתה חש בנוח? מובן? מוכן לפתוח דברים ולשתף.

באיזה קשיים הטיפול הפסיכולוגי עוזר?
בטחון עצמי נמוך, מצב רוח כללי ירוד או תנודות במצבי רוח, קשיים עם בן המין השני. תחושות אי נוחות באינטראקציות חברתיות. חרדה, דיכאון, תחושה כי החיים אינם במקום ובכיוון הרצוי.
תחושה של שגרה נטולת עניין, שעמום, חוסר חיות. צורך לעשיה בלתי פוסקת, קושי להיות עצמי לבד ועוד.

מה עושים בפגישה הראשונה?
פגישה ראשונה, או אינטיק בשפה המקצועית מטרתה לקבל כמה שיותר אינפורמציה ממך על מנת לאבחן מה הבעיה, ומה הטיפול המתאים עבורך.

מה קורה בהמשך הטיפול?
פסיכותרפיה הינה טיפול במילים, בשיחות, לרוב הטיפול מתקיים בתדירות של פעם בשבוע חמישים דקות (ולפעמים על פי הצורך פעמיים בשבוע). על פי האבחנה המשותפת שנעשית במהלך ההכרות הראשונית ניתן לבדוק מה מתאים עבורך, מה הצרכים שלך, מה הציפיות מהטיפול. אני מאמינה שצריך להתאים את הטיפול לצרכים הייחודים של כל אדם, ולכן אני משלבת בין שיטות טיפול שונות, וגישות מגוונות.

מקובל לחלק את סוגי הטיפול לשנים, כאשר יש מעבר בין סוגי הטיפול.
1. טיפול פסיכותרפי פסיכולוגי דינמי קצר טווח
2. טיפול פסיכותרפי פסיכולוגי דינמי ארוך טווח

1. טיפול פסיכולוגי קצר, מוגבל בזמן, בדרך כלל העבודה המשותפת, היא סביב מוקד מסוים שבו ישנם קשיים כמו יחסים בינאישיים, דימוי עצמי וכו. לפעמיים יש צורך רק בפגישה אחת או שתיים אבל בדרך כלל משך הטיפול בדרך כלל בין 12 פגישות עד 24.

"מטפלים בטיפול קצר מועד חושבים לא משנה כמה הבעיה מתוארת כקשה או משך הבעיה, הם מאמינים שהבדל קטן ופשוט שמכירים בו יוביל לשינויים גדולים ובלתי צפויים... הבדל קטן, אפילו מעט ספק, יכול להספיק להתחלה של שינוי בהתנהגות או דפוס חשיבה מושרשת"
(דה סזר, 1987)

2. טיפול פסיכותרפוי דינמי, ארוך טווח. מאפשר לברר לעומק שאלות ולבטים בנושאים שונים, לבדוק כיצד היחסים שלנו בהווה מקובעים בדפוסים בעבר, לשנות את אותם דפוסים ישנים שאנו תקועים בהם, להתבונן בהם ממקום שמאפשר חופש ושחרור.

במה טיפול יכול לעזור?
טיפול פסיכולוגי מכוון לשיפור איכות החיים. מאפשר שחרור מכאב נפשי, ושינוי שהוא תהליך עמוק של התבוננות, הבנה קבלה של חלקים שלנו ושל הזולת, שיבה הביתה למקום אמיתי אוטנתי.

להיות. לחיות. להיות.
אני מאמינה ויודעת שטיפול הוא תהליך מאפשר חופש ומימוש פוטנציאל. היות האדם אמיתי אותנטי, לא מרצה, קרוב לעצמו, ומביא לידי ביטוי הרבה מצבי עצמי שלו.

"...רק עמדה של פתיחות וקרבה מצדם של שני המשתתפים במפגש הטיפולי, ונכונותם למאמץ, באווירה של אמון הדדי ומתוך אמונה בשינוי מאפשרת טיפול אמיתי ופורה."

מה קורה במהלך הטיפול?
כמו בד לבן של ציור, אולי הוא מוכתם מקודם? מה אתה מניח? נתבונן ביחד? באיזה צבעים בוחרים? האם יש חופש ביד לנסות קווים אחרים?

המטופל מעלה כל דבר שעולה בדעתו, מה שאנחנו כמעט לא עושים בחיים, גם לא עם חבר.

המטפל מקשיב באמפטיה, מנסה להבין וביחד לפתוח דברים. הטיפול הוא תהליך שמאפשר חופש פנימי, גדילה, צמיחה, דרך התבוננות משותפת של המטופל והמטפל, דרך חוויה של רגשות שלא נגישים, אפשרות להכרת עצמי במובן עמוק, תהליך שפותח אפשריות ליצירתיות, לציור אחר מהמוכר, שחרור מתבניות מוכרות, מגבילות.

קרוב לוודאי שהגעת אלי, במהלך חיפוש אחר מטפל או מטפלת, מניסיוני אני יודעת ,החלטה לעבור טיפול כזה, פסיכותרפי, אצל פסיכולוג או פסיכולוגית מלווה בהרבה חששות, אך היא חשובה ומשמעותית. 

כמעט כל אדם מוצא את עצמו במהלך חייו במצוקה, במשבר, בתחושות קשות שעולות. 

פעמים רבות אנחנו מנסים ומעדיפים להתמודד עם המשבר בעצמנו, ובעזרת הסביבה הקרובה, אולם לעיתים יש צורך בעזרה מקצועית כדי לאפשר שינוי. 

כשבעצם כל אדם בכל זמן יכול להנות ולהפיק תועלת מטיפול פסיכולוגי.